מכירה פומבית 201 מכירה 201
תירוש בדיקות
2.6.25
כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח, ישראל
פרטים ברירת מחגל

פריט 69:

מרדכי ארדון
1992 – 1896


מחיר פתיחה:
$ 75,000
הערכה :
$90,000 - $120,000
עמלת בית המכירות: 16% למידע נוסף
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
המכירה התקיימה בתאריך 2.6.25 בבית המכירות תירוש בדיקות
תגיות:

1992 – 1896
, 1970 , Gambit of a Line
שמן על בד, 60.5x73.5 ס"מ,
חתום ומתוארך.
מקור:
•גלריה הדסה קלצ'קין
•אוסף אדם ושרה אייל, תל אביב.
ספרות:
•מרדכי ארדון, מישל וישני, ניו יורק, עמ' 233 , מס' 271 (מצולם).
•ארדון: קטלוג מקיף, דליה ארדון איש-שלום, עיזבון ארדון, 2019 ,
עמ' 186 , מס' 334 (מצולם).
ארדון עובד כאן לפי גישתו ההיסטורית מיסטית ובהם הווה ועבר מתחברים דרך נוף ההווה.
לפי הפרשנות הקבלית מה שמתואר ביצירה הנו זמן או אירוע 'שבירת הכלים' כפי שהיא מתוארת ומפורשת
בתורת רבי יצחק לוריא האר"י. לפיו ברגע הבריאה היתה עוצמתו של האור האלוהי המאיר, והכלים שקלטו את
האור התנפצו ושבריהם "הקליפות" התפזרו וחשפו את הטומאה. ניתן לפרש את העיגולים או הכוכבים בשמים
המתוארים ביצירתנו ככלים שנשארו שלמים בזמן 'שבירת הכלים' בעוד שהכתמים השחורים והאדומים הנם
שאריות הכלים שהתפזרו 'כקליפות' ועם פגישתם את האדמה יוצרים את הטומאה (זיוה מיזליש, רטוספקטיבה;
צלמונה עמ׳ 203).
הקונספט המוצג של 'אירוע מיסטי', מוצג בבהירות ובחדות שהנה חריגה ליצירות של האמן, תוך שימוש
בטכניקה הציורית המוכרת של 'המסרקים' וזאת כדי להציג את חיבורו של האמן לאדמה לא רק בצורה
מטאפורית אלא פיזית. הציור בעל סגנון תמציתי, קוהרנטי וראציונאלי המושפע מהכשרתו של האמן באסכולת
הבאוהאוס.
השימוש בטכניקה של 'המסרקים' עומד מול ההפשטה הרבה בנוף של הרי ירושלים ושימוש במוטיב הלירי
של 'החוט' כמעין חוט המחבר בין מציאות לדמיון. ארדון תופס את ציור הנוף, כבא מפנים ולכן מרבה לציירו
מהסטודיו שלו- "הרושם המרתק והמתמשך שמותירים נופיו של ארדון קשור לעובדה שבשבילו ייצוגו של נוף
לא היה מעולם תרגיל במימזיס ותו לא. להפך הוא בגדר בריאה מחדש"... "העולם החיצוני, הנראה הוא כולו..
יציר העולם הרוחני הפנימי".
לפרשנות שבאה לרמוז על 'תיקון עתידי', קיים חיזוק בשם היצירה שבו בחר ארדון לקרוא לתמונה 'גמביט של
קוו'. גמביט הנו מושג מתחום משחק השחמט המציין 'פתיחה' של משחק ובו מקריב השחקן - חייל/ים, כדי
לזכות ביתרון בהמשך המשחק ואפשרות לנצח בו. בתיאור ה 'מיסה דורה' ארדון צייר בחלק התחתון הימני
את חוטים כמחזיקים בקצוות חיילים חסרי אונים. לחיילים אלו ניתנה במחקר פרשנות מקראית בעלת גוון
הומניסטי תוך שימוש בתהילים סט' 2 7 . לפי פרשנות זו "הפסוקים מביעים תחינה ותקווה להצלה מאסונות
וכמו כן מתארים את המתחנן כקורבן מעונה על לא עוול בכפו. חיילי המשחק מסמלים 'פיונים' שאינם מסוגלים
להתוות לעצמם את הדרך והם מונהגים בידי אחרים" (אליק מישורי, מ "אופקים - חדשים" לרוח אחרת.
עמ׳ 280 )
לפיכך .....החוט מסמל את העובדה שהתיקון העתידי נסלל דרך ההקרבה שנעשתה בשואה או דרך הקרבות
אחרות שעשה העם היהודי על דורותיו לכך רומז גם ארדון עוד במכתבו לחבר משנת 1949 בה הוא מחבר את
גורלו של העם היהודי על תלאותיו הרבות לתקווה לגאולה עתידית בירושלים.
אורן מגדל

הדיסקליימר שלנו:

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב

שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב שימו לב